פסק-דין בתיק תע"א 5360-09

רקע כללי

1.    בפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, שכר עבודה, וכן זכויות סוציאליות נוספות: פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, חלף הודעה מוקדמת, הפרשות לקרן פנסיה ודמי נסיעות.

2.    לכאורה למקרא כתב התביעה מתקבל הרושם כי בפנינו עוד תביעה "שגרתית" המוגשת מצד עובד לתשלום זכויות המגיעות לו מכח חוקי המגן. זאת, משום שבמסגרת כתב התביעה לא מצא התובע לנכון להציב בפני בית-הדין תמונה מלאה באשר למערכת היחסים שבין בעלי המניות בנתבעת כחברה משפחתית כמו גם לעובדה כי למעשה חלק משמעותי ממניות הנתבעת הוחזק על-ידי בנו ונרכש בכספו שלו [של התובע] וכי למעשה האירועים שהובילו לסיום יחסי העבודה כמו גם לחובות הנטענים כלפי התובע היו נעוצים במחלוקת בין בעלי המניות בנתבעת לה היה שותף אף התובע בנוגע להלוואת בעלים. זאת, כפי שיפורט להלן.

3.    הנתבעת הינה חברה העוסקת בייצור ושווק דברי מאפה תורכיים  (ראה - עמ' 8 לפרוטוקול ש' 11-12)

התובע הועסק בנתבעת במהלך התקופה שמיום 1.10.96 ועד ליום 31.3.09 והוא שניהל יחד עם אחיינו - מר נאור (להלן: "נאור") את עניניה של הנתבעת (ראה - עמ' 5 לפרוטוקול ש' 10-11).

4.    מהראיות עולה כי בעלי המניות הרשומים בנתבעת, היו:

§        בנו של התובע - אהרון יצחק (להלן: "אהרון") שהחזיק ב- 25% מהון מניותיה של הנתבעת אשר נרכשו כאמור, בכספים שקיבל מהתובע  (ראה - עמ' 3 לפרוטוקול ש' 22-23).

§        נאור - אחיינו של התובע, אשר החזיק אף הוא ב- 25% מהון המניות של הנתבעת (ראה - עמ'  6 לפרוטוקול עדות של מר פתאל ש' 10-11; עמ' 4 ש' 5-6).

§        מר יורם פתאל (להלן: "פתאל") אשר בא בנעליו של אחיו שהחזיק בזמנו מחצית מהון המניות החל משנת 2008 לאחר שאחיו, הלך לעולמו (ראה - עמ' 6 לפרוטוקול ש' 10-11; עמ' 5 ש' 12).

עוד עולה מן הראיות, כי בעלי זכות החתימה בנתבעת היו בנו של התובע, אחיינו וכן מר פתאל (ראה - עמ' 7 לפרוטוקול ש' 8-9).

5.    במהלך שנת 2008 נקלעה הנתבעת לקשיים וצברה גרעון של כמיליון ש"ח ומשכך הלוו בעליה של הנתבעת - מר פתאל ונאור הלוואת בעלים בסך של 200,000 ש"ח כל אחד. זאת, על מנת לאפשר את המשך פעילותה, ולאפשר תשלום משכורות לעובדים.

מהראיות עולה, כי אהרון, בנו של התובע, שהיה רשום כבעל מניות נוסף בנתבעת ביכר שלא הוציא מכיסו כספים בהלוואת בעלים לשם מימון פעילות הנתבעת ולכיסוי גרעונה. עם זאת, לגרסתו של מר פתאל שלא נסתרה, סוכם בין השותפים כי הסיוע הכספי או ההלוואה שתינתן על-ידי התובע ובנו אהרון תתבטא באי משיכת משכורת מן הנתבעת משך פרק זמן מסוים (ראה - עמ' 6 לפרוטוקול עדותו של מר פתאל ש' 10-17, 26-28;   עמ' 7 ש' 1-5).

6.    מן הראיות עולה עוד, כי התובע הפסיק את עבודתו בנתבעת בצוותא חדא עם בנו בחודש 3/09 כאשר אחיינו נאור עזב את הנתבעת בשנת 2010.

7.    במסגרת התביעה, עתר התובע כאמור, לתשלום פיצויי פיטורים וזאת לשיטתו לאחר שביום 31.3.09 הוא פוטר בהודעה בעל-פה בלא שנערך לו שימוע על-פי הדין וללא מתן מכתב פיטורים לדבריו, ההסבר היחיד שניתן לו על-ידי הנתבעת הוא כי אין בידה לשלם לו משכורת בגין עבודתו. משכך עתר לתשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת ולתשלום שכר בגין שלושה חודשי עבודתו האחרונים (1-3/09).

בנוסף עתר התובע לפדיון חופשה, דמי הבראה וכן לתשלום בגין החזר הוצאות בגין 7 שנות עבודתו האחרונות.

כמו כן, עתר התובע לתשלום זכויות מכח צו ההרחבה בענף השוקולד והממתקים ובכלל זאת לתשלום מענק שנתי ולתשלום הפרשות לקרן פנסיה.

הכרעה

נקדים אחרית לראשית ונציין כי לטעמנו דינה של התביעה להדחות וזאת מהטעמים כדלקמן:

8.    כפי האמור, התובע היה אביו של אחד מבעלי המניות הרשומים של הנתבעת, כאשר ממכלול הראיות ניתן להסיק כי הפסקת עבודתו נבעה כאמור, מסכסוך שהתגלע בין בעלי המניות עת שהנתבעת נקלעה לקשיים כלכליים. זאת, שעה שהשותפים האחרים ניסו להציל את הנתבעת על-ידי מתן הלוואת בעלים ואילו התובע ובנו הסכימו על מתן "הלוואה" שכזו על דרך של אי משיכת שכר, אולם משמצבה של הנתבעת לא הוטב, ביכרו לנטוש את "הספינה הטובעת", כאשר התובע אף הגיש את התביעה שבפנינו.